נדל״ן מסחרי בדובאי – משרדים, קמעונאות ולוגיסטיקה בעיר הצומחת בעולם

דובאי הפכה בעשור האחרון לאחת הערים הדינמיות והמעניינות ביותר עבור משקיעי נדל״ן מכל העולם. לצד ההצלחה הגדולה בשוק המגורים, תחום הנדל״ן המסחרי בעיר רושם עליות מרשימות בביקוש ובשווי העסקאות. משרדים, שטחי מסחר, מרכזי קניות, לוגיסטיקה ותעשייה – כולם מושכים אליהם הון זר ומקומי בקצב מהיר. עבור משקיעים שמחפשים יציבות, חוזים ארוכי טווח ותשואות גבוהות, השקעה בנדל״ן מסחרי בדובאי היא הזדמנות שאין להתעלם ממנה.

עם זאת, חשוב להבין את התמונה הרחבה: מה גורם לשוק הזה לגדול, מה הסיכונים שמסתתרים מאחורי הכותרות האופטימיות, ומהם הנתונים הקריטיים שצריך לבדוק לפני כל צעד. במדריך זה נצלול לעומק ונבחן את כל מרכיבי השוק – מהיתרונות והמגבלות, דרך מגזרי המשרדים והקמעונאות, ועד הלוגיסטיקה והתחזיות לשנים הקרובות.

למה דווקא נדל״ן מסחרי בדובאי? יתרונות ואתגרים למשקיעים זרים

יתרונות מרכזיים

היתרון הראשון והבולט ביותר הוא מערכת המס הידידותית. בניגוד למדינות רבות אחרות, דובאי אינה מטילה מס שבח על מכירת נכסים או מס הכנסה על שכירות של נכסים למגורים. כאשר מדובר בנדל״ן מסחרי, חלים כללים מעט שונים: ישנו מע״מ בשיעור של 5% על נכסים מסחריים, אך בהשוואה למיסוי במדינות מערביות אחרות מדובר ברמה נמוכה מאוד. עבור משקיע זר, המשמעות היא אפשרות ליהנות מתשואות גבוהות ונטו רווחי בהרבה.

יתרון נוסף הוא המיקום האסטרטגי. דובאי משמשת שער מרכזי בין אסיה, אירופה ואפריקה, עם נמלי ים ותעופה מהגדולים והיעילים בעולם. זהו מוקד לוגיסטי בינלאומי שמספק נגישות לשווקים עצומים של מיליארדי צרכנים. לכן, חברות רבות בוחרות להקים כאן מטות אזוריים או מרכזי הפצה, מה שיוצר ביקוש רציף לנכסים מסחריים.

גם היציבות הכלכלית משחקת תפקיד חשוב. ממשלת דובאי מקדמת מדיניות פרו־עסקית עם רגולציה ברורה ותמריצים למשקיעים זרים, כמו אזורי Free Zone שבהם הבעלות על נכסים מותרת במלואה לזרים. השקיפות והמערכות הדיגיטליות לרישום נכסים הפכו את התהליך לנגיש ופשוט יותר מאי פעם.

אתגרים שכדאי לקחת בחשבון

לצד היתרונות קיימים גם אתגרים. אחד מהם הוא מחזוריות השוק. קצב הבנייה הגבוה בדובאי גורם לכך שבתקופות מסוימות היצע המשרדים או שטחי המסחר עשוי לעלות על הביקוש, מה שמוביל לירידת מחירים או להאטה בצמיחה.

אתגר נוסף הוא תלות בכלכלה הגלובלית. דובאי משגשגת בזכות תיירות, מסחר בינלאומי וזרימת הון זר. אירועים גלובליים כמו משברים כלכליים, מגפות או ירידה בתנועת התיירות משפיעים ישירות על השוק המקומי, במיוחד על מגזרי הקמעונאות והאירוח.

בנוסף, יש להביא בחשבון עלויות נלוות. למרות שאין מס שבח או מס רכוש, משקיע חייב לשלם דמי רישום בשיעור של 4% ל־DLD (Dubai Land Department). בנוסף לכך, דמי ניהול גבוהים במרכזים מסחריים יוקרתיים ובמגדלי משרדים מודרניים עשויים לפגוע בתשואה נטו.

סיכום ביניים

נדל״ן מסחרי בדובאי הוא תחום עם פוטנציאל עצום אך גם עם מורכבות לא מבוטלת. מי שניגש אליו בגישה מקצועית, מבצע בדיקות נאותות ומבין את תנודות השוק – עשוי ליהנות מתשואות אטרקטיביות ותזרים קבוע לאורך שנים. לעומת זאת, מי שנכנס ללא ידע מספק עלול להיחשף לסיכונים משמעותיים.

מגזר המשרדים – DIFC, Business Bay ושוק ה־Grade A

מרכזי המשרדים המובילים

שוק המשרדים של דובאי הוא אחד ממנועי הצמיחה הבולטים בעיר. שני האזורים המרכזיים הם DIFC – Dubai International Financial Centre ו־Business Bay.

1. DIFC נחשב ללב הפיננסי של העיר, שבו פועלים בנקים בינלאומיים, קרנות השקעה, משרדי עורכי דין וחברות ביטוח. השטח בו מוגבל יחסית, ולכן שיעורי התפוסה קרובים ל־100%. חברות רבות חותמות על חוזים ארוכי טווח כדי להבטיח את מקומן. השכירות כאן מהגבוהות ביותר בעיר, אך גם היציבות מרשימה.
2. Business Bay הוא אזור מתפתח שמושך חברות טכנולוגיה, סטארטאפים ועסקים בינלאומיים. רמות השכירות נמוכות בכ־20%–30% מ־DIFC, מה שהופך אותו לאלטרנטיבה אטרקטיבית. עם זאת, גם כאן קיימת מגמת עלייה במחירים בשל ביקוש גבוה.

Flight to Quality – מגמת המעבר למשרדי פריים

בעולם העסקי של דובאי רווחת מגמה ברורה: חברות מעדיפות לעבור למשרדים מודרניים, מרווחים ויעילים מבחינה אנרגטית, גם אם זה כרוך בתשלום גבוה יותר. הסיבה היא לא רק יוקרה – אלא גם דרישות של עובדים, לקוחות ושותפים עסקיים.

משרדי Grade A (בדרך כלל מחוץ למרכז) מציעים איכות גבוהה במחירים נוחים יותר. הם מתאימים במיוחד לעסקים בינוניים שמחפשים לשלב בין עלות משתלמת לבין סביבת עבודה מודרנית. עם זאת, התשואה למשקיע תלויה במידה רבה בקרבת המקום לצירי תחבורה ובאיכות התשתיות.

הזדמנויות למשקיעים

עבור משקיע זר, רכישת משרדים להשכרה ב־DIFC היא השקעה יציבה ובטוחה, אך היא דורשת הון עצמי גבוה. מי שמחפש פוטנציאל לעליית ערך יכול למצוא אותו דווקא בפרויקטים מתפתחים ב־Business Bay או באזורים משניים שבהם עדיין יש היצע פנוי. עם התפתחות התשתיות וכניסת חברות חדשות, שווי המשרדים צפוי לעלות.

דוגמה מספרית

נניח שמשרד קטן ב־Business Bay מושכר כיום בכ־180 דירהם למ״ר לחודש. אם שטחו של המשרד הוא 100 מ״ר, ההכנסה השנתית עומדת על כ־216,000 דירהם. בהנחה שמחיר הרכישה היה 2.5 מיליון דירהם, התשואה השנתית נטו לפני הוצאות עומדת על כ־8.5% – שיעור גבוה יחסית לשווקים מערביים.

קמעונאות ומרכזי קניות – שוק של בעלי נכסים

דובאי כבירת הקניות של המזרח התיכון

דובאי זכתה למעמד בינלאומי כעיר קניות מובילה. הקניונים המפוארים שלה, כמו Dubai Mall ו־Mall of the Emirates, מושכים מדי שנה מיליוני מבקרים ותיירים. מעבר לשופינג, מרכזי הקניות מהווים מוקדי בילוי, תרבות ותיירות. עובדה זו הופכת את שוק הנדל״ן הקמעונאי בעיר לאחד החזקים והאטרקטיביים באזור.

ביקוש מול היצע

הביקוש לשטחי פריים בקניונים יוקרתיים עולה בהרבה על ההיצע. חנויות מותגים בינלאומיים נלחמות על כל מ״ר, ורמות השכירות כאן מהגבוהות ביותר במזרח התיכון. לעומת זאת, מרכזי קניות שכונתיים או בינוניים נאלצים להציע מחירים נוחים יותר כדי למשוך שוכרים.

המשמעות למשקיע היא שהשקעה בחנויות בתוך Mall מבוסס או בפרויקט קמעונאי עם תנועת מבקרים גבוהה עשויה להבטיח תשואה גבוהה ויציבה. מנגד, השקעה במרכזים קטנים או באזורים פריפריאליים עלולה להיות תנודתית יותר ותלויה בקהילה המקומית.

חוזי שכירות ויציבות ההכנסות

אחד היתרונות הגדולים בהשקעה קמעונאית בדובאי הוא חוזי שכירות ארוכי טווח. מותגים בינלאומיים כמו אפל, זארה או H&M נוהגים לחתום על חוזים בני 5–10 שנים, לעיתים עם אופציות להארכה. חוזים אלו מספקים למשקיע ביטחון בתזרים ההכנסות ומפחיתים את רמת הסיכון.

דוגמה מספרית

יחידת חנות של 50 מ״ר ב־Dubai Mall עשויה להיות מושכרת בכ־3,000 דירהם למ״ר בשנה. המשמעות היא הכנסה שנתית של כ־150,000 דירהם. אם מחיר הרכישה עומד על 1.8 מיליון דירהם, התשואה השנתית ברוטו היא כ־8.3%. כמובן שיש להפחית עלויות ניהול ותחזוקה, אך מדובר בשיעור גבוה בהשוואה למרבית השווקים בעולם.

לוגיסטיקה ותעשייה – מנוע הצמיחה של המסחר

ההשפעה של ה־E-commerce

עליית המסחר המקוון הפכה את תחום הלוגיסטיקה לאחד המגזרים הצומחים ביותר בדובאי. חברות בינלאומיות כמו אמזון ו־Noon השקיעו סכומי עתק בהקמת מרכזי הפצה עצומים, והביקוש למחסנים מודרניים ושטחי אחסון גדל במהירות.

אזורי לוגיסטיקה מובילים

1. JAFZA – Jebel Ali Free Zone: אחד מאזורי הסחר החופשי הגדולים בעולם, הממוקם ליד נמל ג׳בל עלי. זהו מוקד מרכזי להפצה ימית ולוגיסטיקה בינלאומית.
2. Dubai South: אזור מתפתח סמוך לנמל התעופה אל מקטום, עם תוכניות להפוך למרכז לוגיסטי עולמי. כאן מוקמים מחסנים מתקדמים המותאמים לאחסון ולשינוע מהיר.
3. Al Quoz: אזור ותיק יותר, שבו פועלים מפעלים, סדנאות ועסקים קטנים. מחירי השכירות נמוכים יחסית, מה שמושך עסקים מקומיים.

מגמות בשוק

שוק הלוגיסטיקה מאופיין בתפוסה גבוהה ובמחסור בנכסים איכותיים. שכירויות למחסנים מודרניים נמצאות במגמת עלייה, והמשקיעים נהנים מביקוש קשיח. בנוסף, דובאי מעודדת השקעות בתחום באמצעות פיתוח תשתיות תחבורה מהמתקדמות בעולם – כבישים מהירים, נמלים ושדות תעופה שמאפשרים שילוח מהיר ויעיל.

יתרונות למשקיע

1. חוזי שכירות ארוכי טווח מול חברות בינלאומיות גדולות.
2. פוטנציאל לעליית ערך ככל שהמסחר המקוון ימשיך לגדול.
3. דמי ניהול ותחזוקה נמוכים יחסית לעומת משרדים או קניונים.

דוגמה מספרית

מחסן בשטח של 1,000 מ״ר באזור JAFZA מושכר בכ־450 דירהם למ״ר בשנה – הכנסה של 450,000 דירהם. אם מחיר הרכישה הוא 5 מיליון דירהם, מדובר בתשואה ברוטו של כ־9%. מדובר בנתון גבוה מאוד, במיוחד בשוק יציב יחסית עם שוכרים איכותיים.

Freehold, Leasehold ו־Strata – מה מותר למשקיעים זרים במסחרי

Freehold – בעלות מלאה

מודל Freehold מאפשר למשקיע זר לרכוש בעלות מלאה על הקרקע והנכס, ללא מגבלת זמן. בדובאי יש אזורים מוגדרים שבהם הדבר מותר, ובמגזר המסחרי זה נפוץ בעיקר ב־Free Zones כמו DIFC, JLT או Business Bay. השקעה כזו מעניקה ביטחון גבוה יותר, אפשרות למכור את הנכס בכל עת וליהנות מהשבחה עתידית.

טיפ פרקטי: משקיעים שבוחרים במשרדים או חנויות ב־Free Zones נהנים גם מהקלות נוספות – כמו העברת רווחים חופשית מחוץ למדינה, ולעיתים גם הטבות מס לחברות הרשומות באזור.

Leasehold – חכירה לטווח ארוך

מודל Leasehold מעניק זכות שימוש בנכס לתקופה מוגדרת, לרוב 30–99 שנה. הקרקע עצמה נותרת בבעלות ממשלתית או של גורם מקומי. משקיעים זרים פוגשים מודל זה בעיקר בנכסים ותיקים יותר או באזורים שבהם המדינה מעוניינת לשמור שליטה.

החיסרון המרכזי הוא ירידת ערך הנכס ככל שמתקרבת סוף תקופת החכירה, מה שמקשה על מכירה בשוק המשני. מצד שני, מחיר הרכישה נמוך יותר בהשוואה ל־Freehold, מה שיכול להוות יתרון למשקיע עם הון מוגבל.

דוגמה: חנות בשכונת מגורים ותיקה שנמכרת ב־Leasehold ל־50 שנה תעלה כ־25% פחות מנכס דומה ב־Freehold. אך בעוד שב־Freehold ניתן למכור את הנכס בכל שלב במחיר שוק מלא, ב־Leasehold ערך הנכס עלול להישחק ככל שהזמן חולף.

Strata – בעלות חלקית במרכזי קניות

מודל פחות מוכר למשקיעים זרים הוא Strata, שבו ניתן לרכוש יחידת מסחר (חנות, קיוסק או שטח קטן) כחלק ממרכז קניות מנוהל. הבעלות כאן מוגבלת ליחידה בלבד, בעוד השטחים הציבוריים והניהול נמצאים בידי ועד ניהול או חברת ניהול.

יתרון המודל הוא נגישות – ניתן להיכנס לשוק הקמעונאי בהשקעה נמוכה יחסית. החיסרון הוא תשלום דמי ניהול גבוהים ותלות בתפקוד המרכז כולו. אם המרכז מצליח ומושך קהל – ההשקעה משתלמת; אם לא – התשואה עלולה להיפגע משמעותית.

מיסוי ורגולציה – מה באמת עולה לך ההשקעה

דמי רישום והעברה

בכל עסקת נדל״ן בדובאי, מסחרי או מגורים, יש לשלם דמי רישום ללשכת הנכסים (Dubai Land Department – DLD). שיעורם עומד על 4% משווי העסקה. זוהי העלות המרכזית שצריך להביא בחשבון מעבר למחיר הרכישה.

דוגמה מספרית: משרד שנמכר ב־3 מיליון דירהם יחייב תשלום של 120,000 דירהם ל־DLD – סכום משמעותי שישפיע על חישובי התשואה נטו.

מע״מ על נכסים מסחריים

בניגוד לנכסי מגורים הפטורים ממע״מ, על נכסים מסחריים חל מע״מ בשיעור 5%. מס זה חל על רכישה ראשונית של נכס חדש מהיזם, ולעיתים גם על עסקאות מכירה חוזרות, בהתאם לסיווג הנכס. עבור משקיע, חשוב להבין אם ניתן לנכות את המע״מ כחלק מהוצאות החברה או לקבל החזר במסגרת רישום עסקי מקומי.

עלויות נלוות נוספות

1. דמי ניהול (Service Charges): במגדלי משרדים או מרכזי קניות נגבים דמי ניהול חודשיים או שנתיים לכיסוי תחזוקה, ביטוח וניהול. גובה התשלום נע בין 40–70 דירהם למ״ר בשנה.
2. שכר טרחה משפטי: נהוג להיעזר בעורך דין מקומי שמכיר את רגולציית ה־RERA (רשות הנדל״ן בדובאי). עלות השירות נעה בין 5,000–15,000 דירהם לעסקה, בהתאם למורכבות.
3. עמלות תיווך: בדרך כלל 2%–3% משווי העסקה, משולמות למתווך מורשה.

רגולציה ובדיקת נאותות

הרגולציה בדובאי מתנהלת תחת פיקוח של RERA. כל יזם, מתווך או חברת ניהול חייבים ברישיון. למשקיע זר חשוב לוודא כי הנכס רשום במאגר הרשמי וכי כל ההסכמים מתועדים ב־MoU (Memorandum of Understanding).

טיפ פרקטי: לפני חתימה על עסקה, בקש “NOC” – אישור שאין עיקולים או חובות על הנכס. זהו מסמך חיוני שמבטיח שהנכס נקי משפטית וניתן להעברה.

סיכום ביניים

המיסוי בדובאי אמנם נחשב נמוך ביחס לעולם, אך בנדל״ן מסחרי קיימות עלויות ייחודיות שיש להביא בחשבון: 4% דמי רישום, מע״מ 5%, דמי ניהול גבוהים במרכזים יוקרתיים, ועמלות נוספות. הבנה נכונה של כל אלו תאפשר למשקיע לחשב את התשואה האמיתית ולתכנן את ההשקעה בצורה מדויקת.

נתוני תשואה והשוואה של נדל"ן מסחרי בדובאי מול נדל״ן למגורים

תשואות במשרדים

שוק המשרדים בדובאי מתאפיין בפערים ברורים בין משרדי פריים במרכזי העסקים לבין משרדי Grade A בפריפריה. במשרדי פריים ב־DIFC או Business Bay ניתן לראות תשואות נטו של כ־6%–7%, בעוד שמשרדים באזורים מתפתחים מציעים לעיתים תשואות של 8%–9%, אך ברמת סיכון גבוהה יותר.

תשואות בקמעונאות

החנויות במרכזי קניות מובילים מציעות תשואות ברוטו של 7%–8%, לעיתים אף יותר כאשר מדובר במותגים בינלאומיים החותמים על חוזים ארוכי טווח. במרכזים שכונתיים או משניים התשואה עשויה להיות גבוהה יותר על הנייר (9%–10%), אך הסיכון לאי־תפוסה גבוה יותר.

תשואות בלוגיסטיקה ותעשייה

התחום הלוגיסטי נחשב כיום לאחד המעניינים ביותר. מחסנים ושטחי תעשייה מתקדמים ב־JAFZA וב־Dubai South מציעים תשואות ברוטו של 8%–10%, עם חוזי שכירות ארוכי טווח מול חברות בינלאומיות.

השוואה מול נדל״ן למגורים

במגזר המגורים התשואות הממוצעות נעות סביב 5%–6% נטו. כלומר, ההשקעה במסחרי מניבה לרוב תשואה גבוהה יותר. עם זאת, יש להביא בחשבון גם את רמת ההשקעה ההתחלתית, המיסוי (מע״מ) והעלויות התפעוליות הגבוהות יותר בנדל״ן מסחרי.

טיפ שימושי: לפני קבלת החלטה, מומלץ להכין טבלת NOI (Net Operating Income) שמפחיתה מכלל ההכנסות את דמי הניהול, המיסוי והוצאות התחזוקה. כך ניתן לראות את התשואה האמיתית, ולא להסתמך רק על מספרי ברוטו שיווקיים.

תחזיות 2025–2027 – לאן שוק הנדל"ן המסחרי בדובאי הולך?

שוק המשרדים

תחזיות עדכניות של חברות מחקר בינלאומיות מצביעות על כך שהמחסור במשרדי פריים צפוי להימשך לפחות עד 2026. המשמעות היא המשך עליות מחירים, במיוחד ב־DIFC וב־Business Bay. לעומת זאת, בשוק המשרדים בדרגת Grade A קיים חשש להיצף, שיכול לגרום לירידה במחירים או לעלייה בשיעור ה־Vacancy.

שוק הקמעונאות

בזכות התיירות והגידול באוכלוסייה, שוק הקמעונאות צפוי להמשיך לגדול. מרכזי קניות חדשים נבנים, אך הביקוש צפוי להישאר גבוה – בעיקר עבור שטחי פריים. יחד עם זאת, חנויות שכונתיות קטנות יותר עשויות להיתקל בקשיים אם כוח הקנייה המקומי ייחלש או אם תהיה ירידה בתיירות.

שוק הלוגיסטיקה

המגמה הברורה היא צמיחה מתמשכת. המסחר האלקטרוני בדובאי ובמפרץ נמצא בעלייה דו־ספרתית, והצפי הוא להמשך מחסור במחסנים מודרניים. המשמעות היא שמחירי השכירות ימשיכו לטפס, ותשואות המשקיעים יישארו גבוהות.

סיכונים כלליים

1. תנודתיות כלכלית עולמית שעלולה להשפיע על דובאי כמרכז בינלאומי.
2. עודפי היצע במשרדים בדרגות נמוכות.
3. שינויי רגולציה עתידיים, למשל העלאת מסים או החמרת דרישות ניהול.

בשורה למשקיע: בטווח הקרוב השוק המסחרי של דובאי נראה חיובי מאוד, במיוחד במשרדי פריים ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, חשוב לעקוב אחרי קצב הבנייה והביקושים כדי להימנע מחשיפה לאזורים שבהם צפוי עודף היצע.

מוכנים לעשות את הצעד הבא?

ב־אואזיס נדל״ן אנו מאמינים שכל השקעה מתחילה בחלום – חלום על עתיד בטוח, יציב ומשגשג. נדל״ן מסחרי בדובאי הוא הרבה מעבר לעסקה פיננסית; זו הזדמנות אסטרטגית ליצירת ערך אמיתי, תזרים יציב וצמיחה מתמשכת.

אנו מתמחים בליווי משקיעים לכל אורך הדרך – מזיהוי ההזדמנות, דרך בדיקות משפטיות וכלכליות, ועד ניהול ובקרה לאחר הרכישה. כל פרויקט נבחן במחקר מעמיק ותהליך שקול, כדי להבטיח ללקוחותינו השקעה בטוחה ושקופה.

רוצים לדעת כיצד תוכלו גם אתם להצטרף לשוק הנדל״ן המסחרי בדובאי ולהפוך את החלום להזדמנות ממשית?

צרו איתנו קשר עוד היום, וצוות המומחים של אואזיס נדל״ן ישמח ללוות אתכם צעד אחר צעד בדרך להשקעה חכמה ומניבה.

נדל״ן מסחרי בדובאי – שאלות ותשובות נפוצות

1. מה נחשב לנדל״ן מסחרי בדובאי?
   נדל״ן מסחרי כולל משרדים, חנויות, מרכזי קניות, מחסנים ולוגיסטיקה, וכן נכסים תעשייתיים. כל נכס שנועד לשימוש עסקי ולא למגורים נכנס לקטגוריה זו.
2. האם משקיעים זרים יכולים לרכוש נכסים מסחריים?
   כן. ממשלת דובאי מאפשרת לזרים לרכוש נכסים באזורים מוגדרים כ־Freehold. באזורים אחרים ניתן לרכוש בחכירה (Leasehold) לתקופה של 30–99 שנים.
3. מהם היתרונות בהשקעה בנדל״ן מסחרי לעומת מגורים?
   התשואות לרוב גבוהות יותר, החוזים ארוכים יותר והשוכרים הם חברות יציבות. בנוסף, נכסים מסחריים מאפשרים גיוון תיק ההשקעות והגנה מפני תנודתיות בשוק המגורים.
4. אילו אזורים נחשבים לאטרקטיביים במיוחד?
   DIFC, Business Bay ו־Downtown פופולריים למשרדים; JAFZA ו־Dubai South מושכים חברות לוגיסטיקה; מרכזי קניות יוקרתיים כמו Dubai Mall מובילים בתחום הקמעונאות.
5. מה גובה דמי הרישום על רכישת נכס מסחרי?
   בכל עסקת רכישה נגבה מס רישום ל־Dubai Land Department בשיעור של 4% משווי העסקה.
6. האם חל מע״מ על נכסים מסחריים?
   כן. נכסים מסחריים כפופים למע״מ בשיעור של 5%. במקרים מסוימים ניתן להזדכות על המע״מ אם הנכס נרכש באמצעות חברה הרשומה כדין.
7. מה ההבדל בין Freehold ל־Leasehold?
   Freehold מעניק בעלות מלאה בנכס ובקרקע ללא מגבלת זמן. Leasehold מעניק זכות שימוש מוגבלת בזמן, לרוב ל־30–99 שנה, ולאחר מכן הזכויות חוזרות לבעל הקרקע.
8. מהי התשואה הצפויה בנדל״ן מסחרי בדובאי?
   תשואות נעות לרוב בין 6%–10%, בהתאם לסוג הנכס והמיקום. משרדים פריים יניבו סביב 6%–7%, בעוד שלוגיסטיקה ומחסנים עשויים להציע 8%–10%.
9. כמה יציבים חוזי השכירות?
   חוזי שכירות מסחריים בדובאי נחתמים בדרך כלל ל־3–10 שנים, ולעיתים אף יותר מול חברות בינלאומיות. יציבות זו מעניקה ביטחון למשקיעים בתזרים ההכנסות.
10. האם יש סיכונים בהשקעה במסחרי בדובאי?
    כן. הסיכונים העיקריים הם עודף היצע בשוק המשרדים, תלות בתיירות בקמעונאות, ועלויות נלוות גבוהות במרכזי קניות יוקרתיים.
11. איך מתבצע תהליך הרכישה?
    התהליך כולל בחירת נכס, חתימת מזכר הבנות ותשלום מקדמה, פתיחת חשבון בנק מקומי, תשלום יתרת העסקה ורישום הנכס בלשכת המקרקעין.
12. מה ההבדל בין השקעה בקניון גדול לבין מרכז שכונתי?
    קניונים גדולים עם מותגים בינלאומיים מציעים יציבות ותנועת קונים גבוהה, אך מחירי הרכישה ושכר הדירה גבוהים. מרכזים שכונתיים זולים יותר לרכישה אך חשופים יותר לתנודתיות בביקוש.
13. האם ניתן לקבל מימון מבנקים מקומיים?
    כן. משקיעים זרים יכולים לקבל מימון של עד 50%–70% משווי הנכס, בריביות שנעות סביב 4%–6%.
14. מהן העלויות הנוספות שצריך לקחת בחשבון?
    בנוסף לדמי הרישום והמע״מ, קיימות עמלות תיווך (2%–3%), דמי ניהול שנתיים ועמלות משפטיות.
15. מהן התחזיות לשנים הקרובות?
    הצפי הוא להמשך עליות שכר דירה במשרדי פריים, ביקוש מתמשך בלוגיסטיקה, ויציבות יחסית בקמעונאות היוקרתית. יחד עם זאת, יש לשים לב לסיכונים בהיצע עודף במשרדים מדרג נמוך יותר.